אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> דחיית ערעור על החלטת בימ"ש לענייני משפחה לדחות תביעה מחמת התיישנותה

דחיית ערעור על החלטת בימ"ש לענייני משפחה לדחות תביעה מחמת התיישנותה

תאריך פרסום : 21/01/2013 | גרסת הדפסה

עמ"ש
בית המשפט המחוזי בחיפה
56282-05-12
08/01/2013
בפני השופט:
1. שושנה שטמר (אב"ד)
2. יעל וילנר
3. ריבי למלשטריך-לטר


- נגד -
התובע:
א.ב.
עו"ד אורן פרג'
הנתבע:
1. ר.ב.
2. ד.ב.

עו"ד עמוס צדיקה
פסק-דין

ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה בחיפה (כב' השופט בן-ציון ברגר) מיום 15.4.12 ב- תמ"ש 25351-11-11, בה הורה בית משפט על דחיית התביעה מחמת התיישנותה.

השופטת יעל וילנר:

העובדות בתמצית

1.         המערער והמשיב 1 הם אחים מצד אביהם. המשיבה 2 היא רעייתו של המשיב 1. אביהם של המערער והמשיב נפטר ביום 25.10.08. (להלן - "המנוח")

2.         ביום 12.6.01 חתם המנוח על ייפוי כוח כללי לטובת המשיב. במועד זה חתם המנוח גם על צוואה בה הוריש למשיב את כל רכושו (להלן - "הצוואה השנייה"). צוואה זו סותרת צוואה קודמת של המנוח משנת 1998 בה הוריש את כל רכושו למערער ולילדיו (להלן - "הצוואה הראשונה").

3.         ביום 9.8.01 מכרו המשיבים את דירת המנוח  באמצעות ייפוי הכוח שניתן להם (להלן - "הדירה").

4.         ביום 23.9.01 הגיש המערער בקשה לבית משפט קמא להתמנות כאפוטרופוס של אביו לענייני הרכוש. במסגרת הבקשה טען המערער כי המשיבים מכרו את הדירה בניגוד לרצונו של המנוח וללא ידיעתו ושלשלו את התמורה לכיסם. ביום 26.12.01 התקיים דיון בבקשה זו במסגרתו העיד המנוח כי מכירת הדירה על ידי המשיבים לא הייתה בהסכמתו ונעשתה בלי ידיעתו ורק בדיעבד נודע לו עליה. בתום הדיון מינה בית משפט קמא (כב' השופטת ר. ברגמן) את עמותת ש.פ.ר כאפוטרופוס לרכוש למנוח. בית משפט ציין בהחלטתו כי בעת הדיון היה המנוח צלול, ענייני, שקול ויכול היה להביע דעה בצורה ברורה ובהירה.

            חשוב להעיר כי עמותת ש.פ.ר אשר ניהלה את ענייניו של המנוח כל השנים עד פטירתו, לא מצאה לנכון לנקוט בכל הליך נגד המשיבים בנוגע למכירת הדירה, זאת על אף שידעה על טענות המנוח בעניין זה.

5.         חלפו שנים, המנוח כאמור נפטר ביום 25.10.08, וביום 12.2.09 הגיש המערער בקשה למתן צו קיום הצוואה הראשונה. ביום  7.4.09 ניתן צו קיום הצוואה. ביום 27.4.09 הגיש המשיב בקשה לביטול הצו, וביום 14.5.09 ניתן צו עיכוב ביצוע הצו. ביום 25.1.11 דחה בית משפט קמא את בקשת המשיבים לביטול צו הקיום וביטל את עיכוב ביצועו.

6.         ביום  17.11.11 הגיש המערער את תביעתו נגד המשיבים לבית משפט קמא, היא התביעה מושא הערעור שלפנינו,  במסגרתה טען כי המשיבים מכרו את דירת המנוח ללא הסכמתו, ועל כן עליהם להשיב לו ולילדיו, כיורשי המנוח, את התמורה שקיבלו בגין מכירת הדירה.

המערער טען כי המנוח חתם על ייפוי הכוח כשהוא אינו כשיר ואינו במצב נפשי ו/או פיזי המאפשר לו להבין את משמעות החתימה.

המשיבים טענו בכתב הגנתם כי דין התביעה נגדם להידחות על הסף מחמת התיישנותה.

החלטת בית משפט קמא

7.         בהחלטתו מושא הערעור שלפנינו קיבל בית משפט קמא את טענת המשיבים ודחה את התביעה על הסף מחמת התיישנותה.

בהחלטתו, קבע בית משפט קמא כי עילת התביעה נוצרה ביום 26.12.01 - הוא המועד בו התקיים דיון בבית משפט בנוגע לבקשת המערער להתמנות כאפוטרופוס למנוח. בית משפט קמא ציין כי במסגרת דיון זה העיד המנוח  כי מכירת הדירה על ידי המשיבים לא הייתה בהסכמתו. מכאן הסיק בית משפט קמא כי בנקודת זמן זו נוצרה כבר המחלוקת בין המנוח לבין המשיבים בנוגע למכירת הדירה, ולפיכך, מועד זהו מועד היווצרות העילה, ומכאן ואילך מתחיל מרוץ ההתיישנות. על כן, כך לפי בית משפט קמא, התביעה אשר הוגשה ביום 17.11.11 התיישנה, אף בהתחשב בהארכת המועד של שנה המוענקת ליורש מכוח סעיף 18 לחוק ההתיישנות תשי"ח - 1958 (להלן - "חוק ההתיישנות").

על החלטה זו נסב הערעור שלפנינו.

טענות המערער

8.         המערער טוען כי בית משפט קמא טעה משייחס לו את עילות התביעה של המנוח בלבד, היות ולטענתו, עומדת לו עילה נוספת, עילת תביעה עצמאית כלפי המשיבים.

לטענת המערער, עילת תביעתו העצמאית קמה משהוכרז כיורש על פי דין ביום 25.1.11 - מועד מתן פסק הדין של בית משפט קמא אשר דחה את הבקשה לביטול צו קיום הצוואה לטובת המערער. לטענתו, משהוכרז במועד זה כיורש אחר המנוח, התגבשה עילת תביעתו העצמאית כנגד המשיבים, ורק ממועד זה התגבש בידו "כוח התביעה". על כן, יש למנות את תקופת ההתיישנות ממועד זה ולא קודם לכן.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ